הפלה בגרידה או שאיבה - כל מה שכדאי לדעת לפי החלטה
אחת השיטות לגרימת הפלה יזומה וביצוע הפסקת הריון באופן מלאכותי היא באמצעות הפלה בגרידה.
גרידה הנה פרוצדורה רפואית פולשנית, המתבצעת תחת הרדמה מלאה, במהלכה שואבים אל מחוץ לרחם ולגוף את גוף העובר החי, שמת במהלך ההליך, עם שק ההריון, ולאחר מכן מגרדים את דפנות הרחם לסילוק שאריות.
הפלה בגרידה מתאימה לנשים עד לשבוע ה-12 להריונן, אולם מבוצעת במקרים רבים גם בשבועות מאוחרים יותר, וכרוכה בסיכונים בריאותיים כבדי משקל ובחוויה טראומטית לאישה.
מה זה הפלה בגרידה?
קודם כל חשוב להדגיש שבהפלה בגרידה לא מדובר בהליך קל, מהיר או פשוט, ולכן נכון יותר לקרוא לכך תהליך גרידה. כל תהליך גרידה מתחיל בהכנת מוקדמת של צוואר הרחם, כלומר בהרחבתו לקראת פליטת גוף העובר החי לאחר שיומת.
הגרידה עצמה חשובה, שכן במקרה ונותרות שאריות (מגוף העובר, מהשיליה או משק ההיריון) – עלול להיווצר דימום ממושך, שיסכן את בריאותה ואת חייה של האישה.
לא כולן יודעות, אבל תהליך הרחבה מלאכותי של צוואר הרחם עלול לגרור אי ספיקה שלו, ומהווה גורם סיכון להפלות חוזרות, לידות מוקדמות ולידת פג בהריונות עתידיים.
הפלה בשלבים מאוחרים יותר משבוע 22 אינה אלא לידה מוקדמת של עובר חי שהומת באופן יזום, הכוללת צירים כואבים ביותר ומאמצים כבירים של האישה שתלד וולד מת.
איך עושים גרידה? - שלבי ההכנה והרחבת צוואר הרחם
הגרידה מתחילה מהרחבת פתחו של צוואר הרחם יום לפני ההליך הניתוחי עצמו, באמצעות החדרת אצה בשם למינריה דרך הנרתיק, אשר סופחת נוזלים ומתנפחת, וכך מרחיבה את פתחו של הרחם.
אישה שנמצאת בשבועות 8-12 להיריון תעבור הרחבה של צוואר הרחם באמצעות מכשירים כירורגיים שיוחדרו לאזור דרך הנרתיק.
בניתוח עצמו, נשאב בעוצמה גוף העובר בעודו חי (במידה והאישה נמצאת בשבועות 8-12 בהם ניתן לבצע הפלה בשאיבה), או נתפס בחוזקה על ידי המלקחיים שבידי הרופא (בשבועות מאוחרים יותר ועד לשבוע 22), וכך מוצא את מותו.
לאחר מכן, מגורדות דפנות הרחם באמצעות מכשירים כירורגיים, לסילוק שאריות מגופו של העובר ומחומרי ההריון.
הסרט "הזעקה האילמת"
ד"ר ברנרד נטנסון הינו רופא מבצע הפלות שעמד בקדמת המאבק הפוליטי לקידום חקיקה שתאפשר לנשים לבצע הפלות עד לחודש ה-9 להריונן. לאחר שד"ר נטנסון צפה בהפלה בשידור חי באולטראסאונד, הוא שינה את דעותיו והחל לפעול נמרצות נגד הפלות בארה"ב וברחבי העולם.
שלבי הניתוח הראשוניים: שאיבה או תפיסת העובר החי במלקחיים
שמונה שעות לפני ביצוע הגרידה על האישה לשמור על צום מלא, שלאחריו תינתן לה הרדמה מלאה.
לאחר שצוואר הרחם התרחב דיו, במקרה בו גיל ההריון מתאים לביצוע שאיבה, מוחדרת צינורית המחוברת למכשיר רב עוצמה, אשר שואב בחוזקה את העובר החי, השיליה ויתר חומרי ההריון מהרחם אל מחוץ לגוף.
העובר נשאב מהרחם בחוזקה בעודו חי, ומוצא את מותו במסגרת הליך אגרסיבי זה.
במקרה וההריון מתקדם וגוף העובר גדול מכדי להישאב, ישתמש הרופא במלקחיים לתפיסתו ושליפתו מהרחם.
במקרים אלו מוצאים העוברים החיים את מותם בין מלקחי הרופא.
ביצוע הגרידה עצמה
לאחר השאיבה או שליפת גוף העובר מהרחם במלקחיים, יבצע הרופא גרידה ברחם, על מנת לוודא שלא נותרו שאריות מההריון.
הגרידה הנה גירוד של דפנות הרחם באמצעות מכשירים כירורגיים, כשהאישה מורדמת, על מנת לסלק שאריות מגוף העובר, השיליה או חומרי ההריון שנדבקו לדפנות הרחם.
הפלה בשאיבה מחייבת יום אשפוז בבית חולים לצורך הכנה להליך והשגחה אחריו, יומיים מנוחה נוספים לאחר השחרור, ובמרבית המקרים גם נטילת האנטיביוטיקה למניעת דלקות.
בנוסף, יש להימנע מקיום יחסי מין במשך שבוע לאחר הגרידה או עד להפסקת הדימום הרחמי הכבד, שעשוי להימשך גם שבועיים, ולהגיע לביקורת אצל רופא נשים כעבור 14 ימים.
מתי עושים הפלה בשאיבה ומתי בגרידה
חשוב להבין שההבדלים בין הפלה באמצעות שאיבה לבין גרידה מינוריים, והבחירה ביניהם איננה של האישה אלא בהתאם לשיקולים רפואיים ולשבוע ההריון.
עד לשבוע ה- 12 ניתן, במרבית המקרים, לשאוב את גוף העובר בעודו חי אל מחוץ לרחם (והוא מוצא את מותו, כמובן, במהלך שאיבה זו).
לעומת זאת, בשבועות מתקדמים יותר גופו של העובר גדול מכדי שניתן יהיה לשאוב אותו, ולכן הרופא צריך לתפוס אותו באמצעות מלקחיים, על מנת לשלפו מחוץ לרחם.
במקרים אלו מוצא העובר את מותו בין מלקחיו של הרופא.
גם בהפלות המבוצעות על ידי שאיבה, יבצע הרופא גרידה לאחר מכן, על מנת לוודא שלא נותרו שאריות מגוף העובר או מחומרי ההריון ברחם.
בשני סוגי ההפלות יש צורך להרחיב תחילה את צוואר הרחם, באמצעות מתן פרוסטגלנדינים, אצה למינרית או מכשירים כירורגיים, ובשניהם ההליך הנו ניתוח לכל דבר שכרוך בהרדמה מלאה.
הרחבת צוואר הרחם חיונית על מנת שהרופאים יוכלו להחדיר דרכו ודרך הנרתיק את המכשירים הכירורגיים, אך עלולה במקרים מסוימים לגרום לאי-ספיקה שלו בהריונות עתידיים, ובעקבות זאת להפלות חוזרות או ללידות מוקדמות.
סיכונים ותופעות לוואי בעקבות הפלה בגרידה
קודם כל, חייבים להפסיק לטמון את הראש בחול ולהדחיק: לתהליך גרידה סיכונים מרחיקי לכת, שממש לא מומלץ לאף אחת להתעלם מהם.
הסיכונים, הסיבוכים ותופעות הלוואי שעלולים להתרחש לאחר ביצוע גרידה מתחלקים להיבטים גופניים ונפשיים.
ראשית כל, חשוב שתיקחי בחשבון שרוב הנשים, כמעט ללא יוצאות מן הכלל, חוות דיכאון עמוק כחלק משורת תופעות לאחר גרידה, וכן רגשות קשים של עצב עמוק, אבל, חרטה מעיקה, אשמה מייסרת, וגם בושה וחרדה.
דיכאון לאחר ניתוח גרידה יכול לנבוע באופן טבעי מההחלטה הלא פשוטה לסיים את חייו של העובר שגדל ברחמך, ומהשלכותיה הבלתי חוזרות, אך עלול להחמיר על רקע השינויים ההורמונאליים שיתרחשו בגופך לאחר הפסקת ההיריון.
זאת, נוסף על ההשפעה ההרסנית שעשויה להיות להפסקת הריון יזומה על הזוגיות: קשרים זוגיים רבים לא ישרדו את הטלטלה שכרוכה בהפלה.
במידה ואת מרגישה חלק מהתחושות הללו, אנו מזמינים אותך לפנות ל'לילך – מרכזי ייעוץ', דרכם תוכלי לקבל תמיכה נפשית וליווי של יועצת מוסמכת שתסייע לך למצות את זכויותייך ולעבור תהליך עיבוד של האובדן.
מעבר לכך, ישנם, סיכונים כבדי משקל בגרידה הכוללים סיבוכים רפואיים שחשוב שתדעי עליהם לפני שאת מחליטה:
תופעות לוואי של הפלה בשאיבה
חשוב שתדעי שגם אם עדיין לא עברת את השבוע ה-12 להריונך, ואת נמצאת בקבוצת הנשים שמתאימות לביצוע הפלה באמצעות שאיבה, עדיין תידרשי לעבור גרידה אחריה.
בכל מקרה, מדובר בהליך כירורגי שהוא ניתוח לכל דבר, ויבוצע תחת הרדמה מלאה, על כל מה שכרוך בזה.
כל תופעות הלוואי והסיכונים שרלוונטיים לנשים שעוברות גרידה, חלים, אם כן, גם עלייך, ולכן כדאי לך לעצור ולחשוב פעמיים על החלטתך.
נזק לפוריות: נזק לפוריות עלול להתרחש, בעקבות סיבוכים כמו זיהומים רחמיים, פגיעה מכאנית והיווצרות של הידבקויות ברקמות הרחם או בשל ניקוב דפנותיו בעת הניתוח.
זיהומים רחמיים: גרידה עלולה לגרור זיהומים רחמיים. במרבית המקרים תידרשי לקחת אנטיביוטיקה למניעת זיהומים, כמו גם לטיפול בהם במידה ויופיעו סימנים שמעוררים חשד לזיהום כדוגמת חום וכאבים בבטן התחתונה.
ניקוב דפנות הרחם: גרידה איננה רק טראומטית בהיבט הנפשי, היא גם פולשנית מבחינה גופנית, ועלולה במקרים נדירים לגרום לניקוב דפנות הרחם. הסיכון לסיבוך זה עולה ככל שגיל ההיריון מתקדם יותר.
סיכון מוגבר ללידה מוקדמת של פג בעתיד: לפני ביצוע הגרידה נוקטים הרופאים באמצעים תרופתיים ומכאניים להרחבת צוואר הרחם, אשר עלולים לגרור בעיה של אי ספיקת צוואר הרחם, שגורמת אצל חלק מהנשים להפלות חוזרות, לידות מוקדמות ולידה של פג בהריונות עתידיים.
פגיעה באיברים פנימיים: במסגרת הניתוח לגרידה תיתכן פגיעה באיברים פנימיים כדוגמת שלפוחית השתן והמעי. במקרים אלו תידרש האישה לעבור ניתוח נוסף לתיקון הנזק.
דימום אחרי גרידה: אחרי כל גרידה או הפלה צפוי דימום רחמי כבד וממושך. במצבים בהם נותרו ברחם שאריות מגוף העובר או מחומרי ההיריון, עלול להיווצר דימום שיתמשך מעבר לתקופת הזמן הנורמטיבית, מה שעשוי לחייב גרידה חוזרת, על מנת להגן על חייה של האם, שמצויים בסכנה כתוצאה מאיבוד דם רב וכרוני.
בחילות והקאות: גרידה עשויה לעורר תופעות לוואי של בחילות והקאות, הן בעקבות חומרי ההרדמה והן על רקע מתן פרוסטגלנדינים להרחבת צוואר הרחם.
כאבים אחרי גרידה: מרבית הנשים חוות כאבים באזורי הנרתיק והרחם במהלך הימים שלאחר הגרידה, נוסף על ההתכווצויות העזות במהלכה, שכואבות ממש כמו צירי לידה. הכאבים צפויים להופיע החל משלבי הפרוצדורות להרחבת צוואר הרחם ועד למתן חומרי ההרדמה, וכן לאחר ההתעוררות מההרדמה.
