הריון לא מתוכנן – מע עושים?

נערה בת שבע עשרה נכנסה להיריון מחבר. כמובן שהדבר לא היה מתוכנן, אבל בכל זאת קרה. החבר סיפר לאימו, הנערה לא. מדוע היא לא סיפרה לאימה?

אמו של החבר ביקשה מחברתו של בנה לעבור הפלה, מבלי להתחשב ברצונה. כיצד נוצר הקופליקט? על איזה רקע? האם חברתו של רז אטיאס רצתה להשאיר את התינוק? או לפחות התלבטה בעניין? האם אין לה זכות לשקול אופצייה אחרת מלבד הפלה, להחליט על גופה בעצמה? נערה בת 17, והמבוגרים סביבה לוחצים לכיוון אחד – להפיל. היכן בכל הסיפור הזה ישנה התייחסות לזכותה על גופה? האם הלחצים המופעלים על בחורות צעירות להפיל מוצדקים? מדוע היא שמרה את ההריון בסוד מאמה ואף שקלה התאבדות?

ואולי היא לא רוצה להפיל? אולי היא בוחרת לשחות נגד הזרם ולהשאיר את תינוקה? מי יתמוך בה בהחלטתה זו? האם הסובבים אותה יטיחו בה ביקורת על כך שהיא "צעירה מדי" או "בלי אמצעים"? האם הבחירה באמת נמצאת בידה? הרי על-פי הדיווחים, המתנדבת של עמותת "אפרת" הצליחה בכמה דקות לשכנע אותה להשאיר את תינוקה. כמובן שהמתנדבת אינה יכולה להחליט במקומה, ההחלטה הייתה ביד הנערה. כלומר, היא בעצמה רצתה במקום כלשהו להשאיר את התינוק.

ומה עכשיו? השיקול המרכזי של משפחת הבחורה בהפלת התינוק הינו להרחיק את משפחת אטיאס מחייהם, ולאו דווקא לקיים את רצון הבחורה באשר לגופה הפרטי.

במסגרת עבודתי כיועצת בעמותת "בעד חיים", רק היום דיברתי עם אמא צעירה שחברה אילץ אותה בעבר לעבור הפלה, בניגוד לרצונה. הוא לקח אותה יחד עם כל משפחתו, תוך שימוש בכוח פיזי לבצע הפלה שהם קבעו לה. הפעילו עליה לחץ אדיר להפיל את תינוקה, עד שהיום היא לא מצליחה להירדם בלילות. היא נוטלת כדורי שינה וכדורי הרגעה באופן קבוע.

אישה נוספת שדיברה איתי היום אמרה ש"אין לה ברירה" – אלה להפיל. לאחר ששמעה בשיחה נעימה על העזרה הפרקטית שאנו מציעים לנשים ולתינוקות בעת הצורך, היא שמחה מאוד שהיא לא "חייבת" לעשות הפלה, ש"יש לה ברירה"!

האם באמת יש לנשים כיום ברירה? האם קיימות בחברה שלנו כיום אפשרויות נוספות מלבד הפלה? ואם כן, מדוע נשים פונות אלינו באופן קבוע עם המילים "אין לי ברירה – אלא להפיל"?

עמותת בעד חיים מעניקה לנשים שאינן רוצות להפיל אפשרות לבחור בלידה על-ידי צמצום הלחצים השונים בחיי היום-יום.